החלטה בתיק ת"א 9580-07

1.         בקשתם של המבקשים-הנתבעים (להלן - " הנתבעים") למחוק שאלות הבהרה שהופנו מטעם המשיבים-התובעים (להלן - " התובעים") אל המומחה מטעם בית המשפט, שמאי המקרקעין, מר יהושע אבני (להלן - " המומחה").

2.         התובעים הגישו תובענה נגד הנתבעים לפיצויים בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב שיהוי במימוש זכויות הבנייה בעטיים של הנתבעים במקרקעין שרכשו בשכונת רמת בית שמש שבעיר בית שמש.

3.         התובעים והנתבעים הגישו חוות דעת מטעמם.

4.         עקב הפער המשמעותי בין חוות הדעת האמורות מונה המומחה מטעם בית המשפט. ביום 17.6.11 הגיש המומחה את חוות דעתו.

5.         ב"כ התובעים היפנה למומחה 37 שאלות הבהרה. על רקע זה הוגשה בקשה זו. הנימוק המרכזי של הנתבעים הוא כי מרבית השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב אינן בגדר שאלות הבהרה, כי אם שאלות משפטיות או שאלות המתאימות לחקירה נגדית. בגדרה של הבקשה מפרטים הנתבעים התנגדותם למרב השאלות שנשלחו למומחה.

6.         התובעים השיבו לבקשת הנתבעים וטענו, בין השאר, כי מרבית השאלות הינן בגדר שאלות הבהרה מותרות, שכן המומחה התבקש להבהיר נקודות שונות בחוות דעתו. עוד נטען, כי ככל שמדובר בשאלות אחרות, אף אם מקומן במסגרת חקירה נגדית של המומחה, מן הראוי כי המומחה ישיב עליהן במסגרת שאלות ההבהרה, שכן לצורך מענה עליהן יידרש המומחה לערוך חישובים שונים אשר ביצועם לא יתאפשר בעת חקירתו בבית המשפט. התובעים השיבו תשובות פרטניות לטענות הנתבעים באשר לשאלות השונות.

7.         הנתבעים השיבו לתגובת התובעים ושבו על טענותיהם שפורטו בבקשה.

8.         לאחר שעיינתי בשאלות ההבהרה שנשלחו למומחה ונתתי דעתי לטענות הצדדים - מקובלות עליי טענות התובעים כי יש לדחות את הבקשה. אבהיר בקצרה.

9.         ככלל נפסק, כי שאלות הבהרה נועדו לבאר את שאינו מובן וברור בחוות הדעת, או להבהיר על מה נשענות קביעותיו של המומחה בחוות הדעת. לעומת זאת, חקירתו של המומחה נועדה לחוקרו גם, למשל, על מידת האובייקטיביות שלו, או על קשריו עם מי מהצדדים. היא מיועדת גם להוכחת חוסר מיומנותו או מהימנותו, וכן להצגת עובדות לפניו וחקירתו בעניינים אחרים, אשר אינם בגדר הבהרה לחוות דעתו (כב' השופט ת' אור בע"א 107/88 רז נ' לאף, פ"ד מד(1) 857, 862 (1990)).

 10.       כן נפסק כי משלוח שאלות הבהרה נועד לייתר, במידת האפשר, את הצורך בהזמנת מומחים לחקירה בבית המשפט, שכן אין טעם להזמין מומחים לחקירה ועל ידי כך להכביד עליהם ולגזול מזמנם ולהמאיס עליהם את נכונותם לשמש כמומחים מטעם בית המשפט - אלא אם באמת נחוץ הדבר (ע"א 107/88 הנ"ל).

עוד נפסק כי " משלוח שאלות ההבהרה ראוי שיבוא, ברגיל, לפני, ובמידת האפשר, במקום החקירה נגדית... וזאת מטעמים של יעילות הדיון" (המשנה לנשיאה כב' השופט א' ריבלין ברע"א 5476/06 דנון נ' דנון (לא פורסם, 10.1.07)).

בעניין זה מצינו בספרו של כב' השופט י' אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, עמ' 473), כי " הרעיון כי יש לחכות עם שאלות מסויימות עד לחקירה הנגדית של המומחה בבית המשפט, אינו נראה לי. מדוע לא לאפשר לבעלי דין הצגת שאלות רלווטיות כבר בשלב זה? אולי ישתכנעו מתשובת המומחה, וכך תיחסך הזמנתו של האחרון לבית המשפט לצורך חקירה נגדית" (שם, עמ' 612) . הדברים יפים בהשאלה גם לגבי מומחים בתחומים שאינם רפואיים.

11.        אוסיף, כי המגמה בפסיקה היא ליתן פרשנות מרחיבה לשאלות הבהרה ולא לפסול שאלות אף אם הן עולות כדי שאלות לחקירה נגדית וזאת משיקולים מעשיים, על מנת לחסוך מזמנם של בית המשפט, המומחה והצדדים.

כך, מקובלים עליי דברי חברי השופט ר' יעקובי בבר"ע (מחוזי - י-ם) 818/09 הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים נ' חדד (לא פורסם, 16.3.09) - " לטעמי, ככל שניתן, יש לעשות שימוש במכשיר של שאלות הבהרה, העשוי לייתר את הצורך בחקירות נגדיות של מומחים, ומכל מקום, לחסוך זמן שיפוטי ולייעל את ההליכים".

 12.      לדעתי, אמורים הדברים במיוחד כאשר צפוי כי המומחה יצטרך להתמודד עם שאלות רלוונטיות הנובעות מגישות, או תזות, או דעות אחרות משלו, ואשר פורסמו בספרים או במאמרים שונים, שאז מן הראוי להעביר העתק מהם למומחה במסגרת שאלות הבהרה ומבעוד מועד, על מנת שיוכל לעיין בהם ולקבוע את עמדתו בשובה ונחת וליתן תשובתו בכתב. דברים דומים יש לומר גם אם עתיד המומחה להתבקש במסגרת חקירתו לערוך חישובים שונים, שאז מן הנמנע מלבקשו לעשות זאת על דוכן העדים, על חשבון זמנם של הצדדים, באי כוחם ובית המשפט, שעה שיוכל לעשות כן בלא לחץ של זמן במשרדו. שהרי, צא וראה, אם לא ימצאו תשובותיו של המומחה מספקות לא נפגעת זכותו של בעל הדין לזמן את המומחה לחקירה בבית המשפט.

13.        מן הכלל אל הפרט.

במסגרת חוות הדעת ציין המומחה מפורשות כי הוא דוחה את המתודולוגיה שעמדה בבסיס החישוב של השמאים מטעם שני הצדדים וביסס את חוות דעתו על גישה שונה. על רקע זה התבקש המומחה בגדר שאלות ההבהרה להבהיר, בין השאר, מדוע בחר בגישה שונה, וכן התבקש לערוך חישוב של נזקי התובעים לו היה עורכם לפי גישת השמאים של הצדדים.

            דעתי היא, כי שאלות אלו הן בגדר שאלות הבהרה מותרות, שכן היה וייטען על ידי מי מהצדדים, או כי בית המשפט יהיה סבור, כי גישת המומחים מטעם הצדדים לחישוב הנזקים היא המועדפת והמקובלת על פני שיטת החישוב שערך המומחה, יש לקבל את חישוב הנזקים מאת המומחה. מכל מקום, אף אם ניתן לומר כי מקומן של שאלות אלו במסגרת חקירת המומחה בבית המשפט, ברי כי על מנת להשיב עליהן יהא על המומחה לערוך חישובים שונים אשר מן הנמנע לעורכם בבית המשפט. יש לאפשר למומחה לעורכם בשובה ונחת, להעבירם לצדדים ולמומחים מטעמם, שמא יהיו מקובלים על הצדדים ואזי יתייתר הצורך בזימונו של המומחה לחקירה. או שמא יהיו לצדדים, או לבאי כוחם או  למומחים מטעמם, השגות על תחשיבים אלו ויוכלו להיערך לכך מבעוד מועד.

14.       אשר לטענות הפרטניות של הנתבעים לגבי כל שאלה ושאלה - מקבל אני, ככלל, את טענות ב"כ התובעים בתשובתו, כי מרבית השאלות הינן בגדר שאלות הבהרה לנאמר בחוות הדעת של המומחה. ככל שהמדובר בשאלות שאינן שאלות הבהרה במובהק סבורני כי הן רלוונטיות, ויש בהן כדי לקדם ולסייע לבית המשפט בדיון בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ויש לאפשר למומחה לערוך החישובים השונים שהתבקש במסגרת תשובותיו בכתב, כמבואר לעיל. עם זאת, ברי, כי ככל שמדובר בשאלה שאינה בתחום מומחיותו של המומחה אלא בגדר מומחיותו של מומחה בתחום הכלכלי, שהתובעים עתידים להגיש חוות דעת של מומחה בתחום זה, כנטען, יימנע המומחה להשיב על שאלה כגון דא. הוא הדין אם סבור המומחה כי המדובר בשאלה שאין ביכולתו להשיב עליה מסיבות אחרות.